גזר דין בתיק ת"פ 11315-02-11

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם הודה בעובדות כתב אישום והורשע בביצוע עבירה של שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום נכנס הנאשם לסניף בנק פועלים בקרית ביאליק, מסר פתק לכספרית בו הודיע שהוא מבצע שוד ושהוא חמוש וביקש ממנה להעביר לו כסף. הכספרית העבירה לנאשם סכום של 5,020 ש"ח. הנאשם יצא את הסניף ונעצר מאוחר יותר. יצוין כי הנאשם הודה בכתב האישום ביום הגשת כתב האישום, זאת לאחר שהודה בחקירתו בביצוע העבירה הנ"ל.

2.         הטיעון לעונש

כאמור, הודה הנאשם בכתב האישום ביום הגשתו. זאת מבלי שנערך כל הסדר עימו ומבלי שהוסכם או נרמז לו דבר מה בעניין ענישה צפויה. במסגרת דיון מעצר שהתקיים במקביל להליך העיקרי סיפר הנאשם שנקלע לחובות כספיים גדולים, בין היתר לגורמים בשוק האפור.  כתוצאה מלחץ ביצע את המעשה. הנאשם לא ניסה להסתיר את זהותו על אף שהיה מוכר בסניף הבנק. מיד לאחר ביצוע המעשה הלך לחנות מרכול וקנה מוצרי מזון למשפחתו בסכום של כ-750 ש"ח. כשנעצר זמן קצר לאחר מכן מסר לבלשי המשטרה את יתרת הכסף כדי שזה יוחזר לבנק. עוד יצוין כי לנאשם עבירה אחת בעברו הרחוק, עבירה כנגד עובד ציבור ועבירת איומים.

בית המשפט הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב. שירות המבחן הגיש תסקיר ביניים ותסקיר משלים.  בתסקירים ציין שירות המבחן כי מדובר באדם שאינו נמנה על חוגים עברייניים, אדם שנקלע למצוקה כלכלית קשה, בין היתר עקב לחצים מצד גורמים בשוק האפור להם היה חב כספים. המעשה שביצע בוצע בנסיבות אלו של לחץ כלכלי כבד ומצוקה שהנאשם הסתיר אף מבני משפחתו. שירות המבחן ניסה ליזום הליך של צדק מאחה ולהפגיש את כספרית הבנק עם הנאשם ואולם הכספרית דחתה את הפניה. בנסיבות אלו המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש שלא יחרוג ממאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, כל זאת כדי לא לגרום התדרדרות של הנאשם לעולם עברייני.

יצוין עוד כי במקביל להליך בתיק העיקרי שוחרר הנאשם ממעצר. הנאשם בן למשפחה בה תשעה (9) אחים ואחיות. התברר כי משפחתו לא הייתה מודעת כלל למצבו הכלכלי הקשה. כתוצאה מחשיפת הפרשה התגייסה המשפחה כולה ללוות את הנאשם. האחים שילמו את חובותיו והם אף מפקחים עליו בכל הליך חלופת המעצר והטיפול אצל שירות המבחן.

המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר שיביא לידי ביטוי את חומרת העבירה, עבירה שהעונש הקבוע בצידה בהתאם לחוק הוא 14 שנות מאסר. ב"כ המאשימה מציינת כי אין לתת הכשר לתופעה לפיה מי שנקלע למצב כלכלי קשה יבצע עבירות בכלל, לא כל שכן עבירות חמורות, כדי לפתור את מצוקותיו הכלכליות. לגישתה, בשים לב לחומרת המעשה, וכדי לא לשדר מסר כי מצוקה כלכלית מהווה מעין צידוק לביצוע עבירות, חובה על בית המשפט לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל שיביא לידי ביטוי את חומרת העבירה.     

הסנגור ביקש שלא למצות עם הנאשם את הדין ולאמץ את המלצות שירות המבחן. הסנגור  הדגיש כי מדובר בנאשם שאינו עבריין, נאשם שנקלע למצוקה וביצע עבירה חמורה. עם זאת הוא הביע מידית חרטה אמיתית ואף הודה בעבירה בפתח משפטו.  בנסיבות אלו, בשים לב להתגייסות כל המשפחה לסייע לנאשם לחזור אל דרך היישר, מבקש הסנגור שלא למצות את הדין ולאמץ את המלצות שירות המבחן.

טיעוניהם המפורטים של ב"כ הצדדים פורטו בפרוטוקול הדיון ולא אחזור עליהם. 

הנאשם הביע חרטה וביקש גם להתנצל בפני הכספרית שנפגעה מעשיו. יצוין כי הנאשם ביקש להעביר לה מכתב התנצלות וכאמור אף ביקש לקיים הליך של צדק מאחה ואולם הדבר לא הסתייע. הנאשם ביקש כי בית המשפט יתחשב במצבו. הנאשם הציג לתיק בית המשפט ראיות בנוגע למצבו הכלכלי הקשה.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה

מקרה זה שבפני מדגים, אולי יותר מכל, את האמירה שהפכה כמעט לנדושה, לפיה הענישה היא תמיד אינדיבידואלית. אלא שבמקרה זה סבור אני כי יש ליצוק לאמירה הנ"ל תוכן שיש בו משמעות של ממש. ניתן היה על נקלה לכתוב גזר דין שיפרט וינמק ענישה של מספר שנות מאסר, ולבסס את פסק הדין על הלכות ידועות שיצאו תחת ידיו של בית המשפט העליון ובתי משפט אחרים, לרבות מותב זה. ואולם סבור אני כי זה המקרה החריג בנסיבותיו המצדיק גם חריגה מהענישה המקובלת. 

הנאשם אינו נמנה כעת ולא היה בעבר חלק עולם העבריינות. בעבר נפגע בתאונת עבודה שלאחריה התדרדר מצבו הכלכלי. הוא ביצע עבירה חמורה לאחר שנקלע לחובות כבדים, חלקם, ככל הנראה, לגורמי שוק אפור, על כל המשתמע מכך. הנאשם ביצע את השוד כשהוא גלוי פנים בסניף בנק בו הוא מוכר. מיד לאחר ביצוע השוד קנה אוכל למשפחתו ובתוך זמן קצר, כאשר הגיעו אליו בלשי המשטרה,  מסר לידיהם את יתרת הכספים פרי השוד. הוא הודה במיוחס לו בפתח חקירתו במשטרה. ביום הגשת כתב האישום ביקש להודות במיוחס לו. כל זאת מבלי לנסות ולבקש כל תמורה עבור ההודאה בדרך של הסדר כזה או אחר ומבלי שהובטחה לו תמורה כל שהיא. מיד עם מעצרו ובהמשך בשלבי הדיון בקשת המעצר הביע חרטה וביקש לפצות את הכספרית שנפגעה ממעשיו ולהתנצל בפניה. סבור אני כי זה המקרה בו ניתן לומר שחרטת הנאשם אינה רק מהפה אל החוץ, כמקדם פני מאסר, אלא חרטה אמיתית שבאה על רקע של ביצוע מעשה יאוש, כאשר הנאשם מכיר בחומרת כישלונו החד פעמי.

אבהיר כי כל אלו אינם נותנים הכשר למעשה. מדובר בעבירה חמורה אשר ככלל העונש בגינה צריך להיות לתקופה של מספר שנות מאסר. אלא שזה המקרה בו סבור אני כי יש להכיל את הכלל בדבר ענישה אינדיבידואלית. מטרת הענישה הינה להרתיע נאשם וציבור. ככל שהדבר נוגע לנאשם סבור אני כי ההליך כבר השיג את מטרתו. אותה מצוקה שהובילה לביצוע המעשה גרמה למעצרו. שוק המעצר ועצם הגשת כתב האישום זעזע את הנאשם ואת משפחתו. כולם יחדיו גייסו את הכוחות להחזיר את הנאשם למסלול הנורמטיבי בו הלך עד לאירוע נשוא כתב האישום. כאמור, הנאשם לא ניסה ולו לרגע להסתיר את החומרה שבמעשיו. ביום הגשת כתב האישום הודה מידית במיוחס לו. את חרטתו הביע בכל שלב מרגע מעצרו ובכל דיון בעניינו. נראה כי ככל שהדבר נוגע אל הנאשם הרי שההליך הפלילי השיג את מטרת ההרתעה. אוסיף עוד כי התגייסות משפחתו גם החזירה את הנאשם למסלול חיים נורמטיבי. מכן שההליך גם הוביל, בפועל, למסלול של שיקום. בנסיבות אלו סבור אני כי יש לאמץ את המלצות שירות המחן, להמשיך בהליך שהחל באופן בו ייצב הנאשם את מצבו, ולמנוע ענישה שעלולה לגרות להתדרדרותו לעולם העבריינים והעבריינות. 

ער אני לטענה שתישמע, כי המסר היוצא מענישה שאינה מחמירה עלול ליתן הכשר לביצוע מעשים דומים. סבורני כי אין הדבר כך. בית המשפט מבהיר כי כלל, ולמעט מקרים חריגים שבחריגים, המסר ברור - העונש בגין ביצוע עבירת שוד הוא מאסר מושך מאחורי סורג ובריח. עם זאת המסר הוא גם שבית משפט אינו עובד כאוטומט וכי כל מקרה נשקל לגופו. באותם מקרים חריגים ונדירים מוכן בית המשפט ליתן גם למי שכשל הזדמנות. כך במקרה שבפני.

בסיכומו של דבר סבור אני כי יש לאמץ במקרה זה את המלצות שירות המבחן ולגזור עונש של מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. כמו כן יש מקום לחייב את הנאשם בפיצוי הכספרית, על אף שהכספים שנשדדו לא היו בבעלותה,  וזאת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה מעצם האירוע. מובן גם כי ככל שלא הוחזר הסכום המלא שנשדד על הנאשם להחזירו לבנק לאלתר.

4.         סיכום הענישה וגזר הדין

אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו בהרחבה בטיעוני הצדדים, בתסקירי שירות המבחן ובאמור לעיל, אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן: